טפילים של טריכומונס זזים תחת המיקרוסקופ
(צילום: ד"ר פינחס אהרוני)
"ד"ר, מגרד לי בנרתיק". אין רופא נשים בעולם שלא שומע את התלונה הזו מספר פעמים בשבוע, לפעמים כמה פעמים ביום. למעשה, זו אחת התלונות הכי נפוצות ברפואת נשים.
עוד בנושא:
איפה מגרד לי - בפות או בנרתיק? יש בכלל הבדל?
יש, וההבדל הוא מהותי. הפות הוא האבר החיצוני הכולל את השפתיים, הדגדגן ופתח הנרתיק. הנרתיק הוא המנהרה הפנימית בגוף שמחברת בין הפות לבין צוואר הרחם. לרוב הגרד הוא בפות, לפעמים הוא גם בנרתיק.
למה מגרד לי שם?
יש הרבה סיבות לגרד. לפעמים הרופאים, וגם הנשים עצמן, יחשבו שכל גרד מקורו ב"פטרייה" - אך זו טעות. פטרייה היא אמנם סיבה נפוצה לגרד אצל נשים בגיל הפוריות, אבל לא היחידה. אצל נשים בגיל המנופאוזה, לאחר הפסקת הווסת, וכן אצל מניקות ונערות לפני הופעת המחזור החודשי, פטרייה היא בכלל סיבה נדירה לגרד.
הסיבות הנפוצות לגרד
- גירוי של העור כתוצאה ממגע עם חומרים שמעוררים דלקת וגרד בעור או חומרים שגורמים לתגובה אלרגית - כגון סבונים, תחתוניות, מגבונים, פדים (בייחוד אם יש גם דליפת שתן), תחתונים מבד סינטטי, תרופות ומשחות למיניהן, יוד, שמן עץ התה, בשמים, דיאודורנטים, לטקס (הנמצא בקונדומים), ניקל (באבזמים), צבעי טקסטיל ובמקרים נדירים - נוזל הזרע.
- פטרת - כשזו מאובחנת כראוי, בלי לייחס כל גרד באופן אוטומטי לפטרת.
- מחלות עור - כגון ליכן סקלרוזיס, ליכן פלנוס (ילפת שטוחה) ופסוריאזיס.
- שינויים סרטניים וטרום סרטניים.
- מחלות המועברות ביחסי מין כגון טריכומונס.
איך מאבחנים את הסיבה לגרד?
קודם כל חשוב לזכור שלא כל גרד זה פטרייה, וחשוב לזכור שלא ניתן לאבחן נכון מה הסיבה לגרד ללא אנמנזה (תשאול רפואי) ובדיקה יסודיים. צריך לברר האם האישה משתמשת בסבונים, תחתוניות, מגבונים לחים וכדומה, האם מורחת משחות או משתמשת בתרופות, האם יש לה מחלות רקע כגון סוכרת, המגבירות סיכון לפטרייה, האם קיימת דליפת שתן או צואה, והאם יש גרד במקומות אחרים בגוף.
ד"ר פינחס אהרוניבבדיקה הרופא צריך להסתכל טוב על הפות. יש לבדוק אם ישנם שינויים אנטומיים המתאימים למחלת עור, לממאירות או לטרום ממאירות. צריך לבצע בדיקה וגינלית עם ספקולום (מפשק) ולבדוק אם יש הפרשה חריגה, לדגום מההפרשה לתרבית וכן לערוך בדיקת PCR לאבחון מחלות מין, אם מתעורר חשד כזה.
במרפאת עריה, שהיא מרפאה ייעודית למחלות הפות והנרתיק ניתן לבצע בדיקות נוספות כגון בדיקת pH לבירור רמת חומציות הנרתיק, מבחן אמינים לנוכחות שינוי באוכלוסיית החיידקים בנרתיק (בקטריאל וגינוזיס), וכן בדיקה מיקרוסקופית של ההפרשה, שבודקת אם יש שינוי מההפרשה התקינה.
בכל מקרה יש לזכור, שלא ניתן לאבחן פטרת בוודאות ללא תרבית מהנרתיק או בדיקה מיקרוסקופית המאבחנת פטרת (למי שיש מיקרוסקופ במרפאה - בדרך כלל רק במרפאות עריה), כל אבחון אחר של פטרת הוא משוער. לעיתים, כשלא נמצאת סיבה לגרד, או כשיש חשד למחלת עור או ממאירות - ניתן גם לבצע ביופסיה מהפות.
חוץ מהגרד, יש לי גם שינויים במראה ובמבנה של הפות.
נכון. לפעמים הגרד מלווה באודם, נפיחות, סדקים בעור או שריטות כתוצאה מההתגרדות. מחלות עור כגון ליכן סקלרוזיס וליכן פלנוס גורמות לגרד אך גם לשינויים אנטומיים במבנה הפות.
למה מגרד לי יותר בערב ובלילה מאשר בבוקר?
פעמים רבות הגרד מוחמר בערב, במזג אויר חם או לח, או בשל לחץ נפשי.
אני מתגרדת אבל זה לא עוזר.
נכון. פעולת הגירוד גורמת להקלה רגעית למשך כמה שניות אבל מחמירה את הגרד לטווח הארוך ויוצרת מעגל קסמים של גרד-גירוד שרק מחמיר את המצב.
איך מטפלים בגרד בפות?
ברגע שיש אבחנה, הטיפול הוא כבר פשוט. יחד עם זאת, לפעמים יש יותר מסיבה אחת לגרד.
- אם מדובר בגירוי של העור ממגע - יש להפסיק שימוש בחומרים הגורמים לגירוי, כולל הפסקה מוחלטת של שימוש בסבונים ותכשירים "לשטיפה אינטימית" למיניהם, תחתוניות, מגבונים (אם אין ברירה, ניתן להשתמש בתחתוניות ובפדים רב פעמיים מכותנה). מומלץ להשתמש בתחתוני כותנה בלבד, לא בחוטיני, וכשאפשר (כמו בלילה) - עדיף להימנע לחלוטין משימוש בתחתונים. משחה המכילה סטרואידים משמשת לטיפול בגירוי של העור ממגע ומפחיתה את הדלקת העורית.
- במקרים של פטרת (המאובחנת בתרבית או בבדיקה מיקרוסקופית, כאמור) ניתן לטפל תרופתית דרך הפה או מקומית בטיפול בנרתיק.
- במקרים של מחלת מין כגון טריכומונס, יש לתת טיפול אנטיביוטי בהתאם לגורם המחלה (ולטפל גם בבן הזוג).
- במחלת עור של הפות לרוב מטפלים בסטרואידים ויש להפנות מקרים כאלה למרפאת עריה.
- גם במקרים של גירוי עצבי יש לפנות למרפאת עריה והטיפול הוא בדומה לטיפול בולוודיניה, רגישות מוגברת של תאי עצב הגורמת לתחושת כאב, גרד או אי נוחות, שעל הטיפול בה הרחבנו בכתבה הקודמת.
- מחסור באסטרוגן יטופל על ידי אסטרוגן מקומי.
- במקרים של חשד לממאירות, יש לבצע ביופסיה כאמור ולטפל בהתאם לתוצאות הביופסיה.
מה עושים אם הרופא שלי לא מצליח לגלות מה הסיבה לגרד?
במקרים כאלו כדאי לפנות למרפאת עריה, לאבחון מדויק יותר ולטיפול בהתאם.
הרופא נתן לי טיפול שעזר, אבל לאחר סיום הטיפול הגרד חזר.
לעיתים הסיבות לגרד בפות הן כרוניות. גם במקרה כזה כדאי לפנות למרפאת עריה. כאשר מדובר בפטרת חוזרת (מוכחת בתרבית) - מומלץ לתת טיפול מניעתי לחצי שנה.
מה לגבי טיפולים טבעיים לגרד?
טיפולים אלה לא הוכחו כיעילים ולרוב גורמים יותר נזק מתועלת.
הכותב מומחה ברפואת נשים במרפאת עריה של כללית
